|
|
|
|
|
|
|
הפלאפל הכי טוב
בעיר
הכי
קינאתי בדודו שלאבא שלו היה דוכן פלאפל במרכז העיר. בכל פעם בדרך הביתה מבית הספר היינו עוברים דרך המרכז ואבא
של דודו היה מחלק לנו כדורים
חומים וגדולים שהיו שורפים לנו את הלשון, אבל הם היו כל כך טעימים שהייתי מבקש
עוד. אחר כך בבית כבר לא הייתי
רעב לארוחת הצהריים שסבתא הייתה מכינה. כשגדלנו
והלכנו לתנועה היינו באים אחרי הפעולה לפלאפל במרכז, הפלאפל הכי טוב בעיר. דודו
היה קופץ אל מאחורי הדוכן וממלא לנו פיתות עגולות בפלאפל וסלטים כמה שרק נרצה
ואני הייתי גם שם קצת טחינה ואפילו טיפונת אדום חריף. באפטר
מהקורס לקחתי את החבר'ה לאכול את
הפלאפל הכי טעים בארץ, אבל הוא היה סגור. כל החבר'ה עברו את הכביש כדי לאכול
שוארמה ממול אצל הרומני ואני בחושך הצלחתי להבחין במודעות לבנות שהגשם קרע
השחית. אבל הצלחתי לזהות את המילים 'שלושים' ו'נעלה אל הקבר'. אחר כך
עזבתי את העיר וכמעט שכחתי את הפלאפל הכי טוב בארץ אבל לפני שבועיים היו לי
סידורים במרכז הישן והייתי רעב אז נעצרתי לאכול. הכל היה שונה חרסינות חומות, שני רוסים שמכרו שוארמה
בפיתה או פלאפל שולחנות בחוץ ובפנים ממוזג עם שלט - אסור לעשן. אכלתי
פלאפל דוחה ולא טעים ושתיתי קולה קרירה. ניגבתי את הפה, הנחתי את הבקבוק בפח
והלכתי, מתעלם מהקריאות מאחור. אני בפרינציפ לא משלם בפלאפל דודו. יום שני11 באוקטובר, 2004 |
|
|
|
|